מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' סלקום ישראל בע"מ

החלטה

ביום 27.3.12 ניתן פסק דיני בתביעה שהוגשה לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים. הנתבעת טענה שלא ניתנה לה הזכות לסיכומי תגובה. בהחלטתי קבעתי שעבר המועד להגשתם. לאחר שהוגש ערעור על החלטה זו, נקבע שיש להחזיר התיק על מנת שיוגשו סיכומי תשובה.

לאחר שהוגשו סיכומי התשובה סבורני שאין כל מקום לשנות פסק דיני כפי שאפרט להלן:

בסיכומי התשובה טוענת הנתבעת שהינה רשאית להקים את המתקן בהתאם לחוק הבזק ואינה זקוקה כלל להסכמת התובע לכניסה לקרקע הציבורית לצורך הקמת ותחזוקת המתקן. טענה זו כלל לא עלתה בכתב הגנתה של הנתבעת. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הקמת מתקן התקשורת תואמת את הוראות חוק התקשורת בזק ושירותים תשמ"ב 1982 (להלן:" החוק") כאשר הנתבעת כבעלת רישיון כללי למתן שירותי בזק רשאית להכנס למקרקעין בין בשל היותם מקרקעי ציבור כהגדרתם בחוק והן לחילופין מכח הסכמת המחזיק במקרקעין. הווה אומר כלל לא נטענה הטענה שאינה זקוקה כלל להסכמת התובע. משכך טענה זו הינה בגדר הרחבת חזית אסורה.

זאת ועוד, אף לגופו של ענין כיצד יכולה הנתבעת לטעון שאינה זקוקה כלל להסכמת התובע מחד ומנגד בהתאם למסמכים לפנות לתובע בבקשה לאשר את הקמת מתקן התקשרות על המקרקעין? הנתבעת כלל לא הסבירה שוני מהותי זה ומשכך ברור הוא שאף לגרסתה סברה שיש מקום לקבל הסכמת התובע להקמת המתקן.

באשר לטענה שהקמת המתקן אינה תואמת את הוראות חוק מקווה ישראל, הנתבעת חוזרת על טענותיה במסגרת הסיכומים לפיהם המקרקעין עדיין משמשים את בית הספר ומטרותיו ואף המתקן משרת את מטרותיו השונות של בית הספר לחינוך הנוער והקניית הטכנולוגיה הנדרשת (ראה סעיף 35 לסיכומים). בפסק דיני התייחסתי לטענות אלה (ראה סעיף 10 לפסק הדין). עלי להוסיף שהעובדה שאכן מטרת בית הספר הינה חינוך נוער והקניית טכנולוגיה אינה מחייבת כלל הקמת המתקן שכן לא הוכח כלל בפני שאין בבית הספר אמצעים טכנולוגים אחרים. כן לא הוכח שהקמת המתקן מחויבת היא לצורך המשך תפקודו של בית הספר בכל הנוגע לשימוש באמצעים טכנולוגים נדרשים וכי ללא הקמתו לא יוכל בית הספר להקנות לתלמידיו את החינוך והטכנולוגיות הראויות.

בכל הנוגע לטענת הנתבעת להפליית הנתבעת וחוסר שוויון כלפי הנתבעת, הנתבעת טענה בהרחבה בסיכומיה טענות אלה (ראה סעיף 44 לסיכומיה) כן ראה התייחסותי בפסק הדין לטענות אלה (ראה סעיף 12 לפסק דיני).

עוד אוסיף שבסיכומי תשובה אלה צורפה אסמתכתא נוספת, תא"ק פ"ת, 32615-07-11 , אשר ניתן רק לאחרונה לאחר מתן פסק דיני. שם נקבע לטענתה שתכלית חוק התקשרות הינה לאפשר לבעלי רישיונות הפועלים להעניק שירותי תקשורת לציבור, להכנס למקומות ציבוריים לשם הספקת אותם שירותים וזאת ללא צורך בהליכים מורכבים ומסורבלים. שם נקבע שלא ניתן למנוע הנחת כבלי תקשורת במקרקעין.

עיון בסעיף 18 לחוק אליו מתייחס בית המשפט מעלה שהסעיף מתייחס להנחת רשת בקרקע ציבורית כאשר כל הפעולות המתוארות בסעיף קשורות אף הן להנחת הרשת. אין הסעיף מדבר כלל על הצבת מתקן תקשורת ועל כן אינו רלוונטי לענייננו.

לאור האמור לעיל, איני סבורה שלאור סעיף 18 לחוק ותכליתו יש מקום לקבוע שגם בהצבת מתקן תקשורת על מקרקעין, יש מקום להתיר הצבה ללא קבלת אישור הבעלים. זאת ועוד, כפי שקבעתי בפסק דיני הנתבעת ביקשה אישור ולא קיבלה אולם למרות זאת על דעת החליטה להציב המתקן. משכך סבורני שאין היא יכולה להבנות מפסק הדין כפי שפורט לעיל.

לאור כל האמור לעיל דין פסק דיני לעמוד בעינו.

ניתנה היום, י' בניסן 21 במרץ , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: